22123472
| Question | Answer |
| דטרמיניזם | היסוד להניח שיש קשרים סיבתיים. דבר גורם דבר. ללא תפיסה דטרמיניסטית לא נוכל לבצע מחקר |
| תיאוריה והשערה | תיאוריה - ארגון מושגים בצורה סיבתית, קשירת תופעות זו בזו.. השערה - זה בגדול תיאוריה שלא הוכחה, מתוך תיאוריה מגיעים להשערה ואז מבצעים מחקר שיאושש או יפריך את ההשערה. ההשערה היא לרוב "אם-אז". |
| שש השלבים של המחקר | 1. תופעה או נתון שצריך להסביר. 2. ניסוח השערה ושאלת מחקר 3. תכנון מחקר 4. ביצוע תצפית 5. ניתוח הנתונים 6. דיווח על הנתונים 7. שאלות ומחקרי המשך |
| observer bias הטיית הצופה | האדם אינו אובייקטיבי והוא מושפע מתפיסותיו הקדומות |
| סטנדרטיזציה והגדרה אופרציונלית | סטנדרטיזציה היא הדרך שלנו לבצע מחקר שיהיה ניתן לשחזר, כלומר, שעולם המושגים שמשתמשים בו יהיה נטול הטיות. הדוגמה הבסיסית לסטנדרטיזציה היא ההגדרה האופרציונלית. הגדרה אופרציונלית היא הדרך שלנו למדוד דברים שלכאורה אינם מדידים - על ידי הצבתם בערכים מדידים. לדוגמה , נבחן אהדה בסולם ערכים של 1-10. סולם הערכים הוא ההגדרה האופרציונלית של אהדה. |
| משתנה קבוע ובלתי קבוע. | משתנה קבוע הוא נתון משתנה אבל אנחנו קובעים את ערכו. לדוגמה, אפשר להגיד שניתן סטירה אחת לילד, או שתיים או שלוש. הערך משתנה אבל אנחנו קבענו אותו. משתנה בלתי קבוע הוא הערך של האירוע שיופעל על ידיד המשתנה הקבוע. לדוגמה, כמה הילד יבכה. הילד יבכה בעוצמות שונות, ולא אנחנו נקבע את עוצמת הבכי אלא המשתנה שהפעלנו - כמות הסטירות. |
| הסברים חלופיים/משתנה מתערב | קיומו של קשר בין המשתנה התלוי לבלתי תלוי אינו מעיד על סיבתיות הכרחית, ייתכן שקיים הסבר חלופי. אם עשינו מחקר מוצלח על סטירות - ודאי שיותר סטירות משמען יותר בכי, אבל אין זה אומר שילד בוכה יותר ככל שהמכה הייתה נתנו כואבת יותר, אולי בכלל הסיבה היא מכיוון שהוא מרגיש מבויש יותר? במקרים מורכבים יותר יש גם משתנים מתערבים מורכבים יותר. |
| אפקט הציפייה | העובדה שאנחנו מבצעי המחקר יודעים מה אנחנו חושבים שעומד לקרות גורמת לנו להשפיע על הנבדקים שיתנהגו בהתאם (סטנדרטיזציה אפשרית - נסיינים אחרים ממתכנני המחקר) |
| אפקט פלסבו | ישנה ציפייה לאדם שמשהו שאמור להצליח יצליח. תרופה שניתנת לו, תקל על מכאוביו. סטנדרטיזציה אפשרית - קבוצת בקרה- שמקבלת טיפול זהה במאפייניו אך ללא החלק האמיתי שרוצים לבדוק. סטנדרטיזציה נוספת - חוסר ידיעה של המשתתף במחקר מה אמור לקרות. |
| בקרת כפל עיוורון | המשתתף במחקר לא יודע אם הוא בקבוצת הפלסבו או האמיתית והנסיין עורך המחקר גם לא יודע. |
| מערך בין נבדקים | חלוקת המשתתפים בצור אקראית לקבוצת המחקר וקבוצת הפלסבו שלא ליצור הטיה בלתי מכוונת. |
| מערך תוך נבדקי | בדיקה של המשתתפים עצמם עם הניסוי ובלעדיו כדי לייצר ביקורת. (דורש לרוב בקרה על מטרת הניסוי) |
| מערך ניסויי/מערך מתאמי | ניסויי זה שאני מייצר מחקר בעצמי, מפעיל משתנה בלתי תלוי ובודק מה קורה למשתנה התלוי מתאמי זה שאני מסתכל על שתי תופעות שכבר קיימות ומנסה לבחון את המתאם ביניהם, האם קיים מתאם, ככל שX אז Y או להיפך, ככל שX אז לא Y. |
| מהימנות | הגדרת המהימנות היא שכלי המחקר שבהם התבצע המחקר היו תקינים. מחקר מהימן אפשר לשחזר |
| תוקף | תוקף המחקר הוא שהנתונים שהמחקר אומר אכן מצביעים על המסקנה שהוא נותן. בגדול - מהימן זה האם זה עובד ותוקף האם זה נכון. |
| הסכמה מדעת | הסכמת המשתתפים במחקר שהם הולכים להיות שותפים לו, ושהם יכולים בכל רגע להפסיק את השתתפותם במחקר לרבות בסיומו (שהמידע שלהם לא ייכנס לנתונים המחקר או הוא מפריע להם וכו') |
| הטעיה מכוונת | לפעמים יש צורך להטעות את הנבדקים לצורך המחקר, במקרים כאל ההקוד האתי מחייב להסביר להם את ההטעיה ולמה היא הייתה מחויבת וכמובן לתת להם את היכולת להחליט בדיעבד האם ברצונם להיות שוצפים למחקר או לא |
| שיחת הבהרה | בסוף המחקר יש לבצע שיחה עם המשתתפים בו, להסביר להם כמה שיותר על המחקר ועל התועלות שלו, לנמק הטעיות במידת הצורך ולקבל הסכמה מדעת לאחר המחקר להשתתפות בו וכן הלאה. |
Want to create your own Flashcards for free with GoConqr? Learn more.