O GoConqr está de visual novo! Conte para nós o que você achou.

Registre-se grátis

Flashcards

מושגים כלליים בפסיכולוגיה חלק 1

משה שדה מבוא לפסיכולוגיה 1. Ausbildungsjahr Inglês 200 flashcards

Flashcards do conjunto (200)

  1. 1תיאוריית גילוי האותות (חישה ותפיסה) signal detection theory (SDT)שיטה לגילוי סף מוחלט ללא הטיות תגובה באמצעות בחינות שווא ומדידת ארבעת הדברים:
    פגיעה, דחייה נכונה, החטאה, אזעקת שווא. כך אנו בעצם מתגברים על ההטיה של הדיווח העצמי של הסף המוחלט. (לכל מחקר יהיה איזשהו הליך מתמטי שמודד את ארבעת הדיווחים ביחס לאותות שהופעלו בפועל)
  2. 2ארבע מטרות הפסיכולוגיהלתאר התנהגות. להסביר התנהגות. לנבא התנהגות. לפקח על ההתנהגות
  3. 3סטרוקטרוליזם ואינטרספציהסטרוקטרוליזם - חקר המבנה המנטלי
    אינטרספציה - השיטה או היכולת שלנו לדווח על עצמנו. כלומר להבין מה אנו חווים.
  4. 4פונקציונליזםלכל התנהגות יש מטרה, יש לבחון את החלק הפונקציונלי שבהתנהגות ולא את החלק המנטלי של התפיסה. (גישה חולקת על הספקרטוליזם)
  5. 5שבע הגישות (ראה הסבר במפת הידע)פסיכודינמית, אבולוציונית, ביהביורסיטית, קוגגנטיבית, חברתית תרבותית, ביולוגית, הומניסטית
  6. 6הברירה הטבעיתתפיסה אבולציונית של דרווין, שאומרת שהמינים משתדרגים ומתאימים את עצמם לטבע. מה שקורה זה לא שהמין עצמו משתנה אלא שבהבדלים הקטנים שבין הפרטים, המוצלחים יותר ביחס לסביבה הם אלה שנשארים וממשיכים את המין
    וכך נוצר השינוי של המין. (בחירה סלקטיבית)
  7. 7גנוטיפ ופנוטיפגנוטיפ זה המבנה הגנטי שמופיע בכל תא שלנו ומייצג את המטען הגנטי שלנו. פנוטיפ זו ההתבטאות של הגנוטיפ בפועל, איך זה ישפיע על הגוף שלנו, היכולות שלנו וכו'
  8. 8תאומים דיזיגוטיים ומונוגוטייםתאומים זהים, כלומר, מטען גנטי שווה, מונוגוטיים, לעומת תאומים לא זהים, כלומר מטען גנטי שווה בחציו. מחקר על הבדל בין תאומים כאלה הוא מחקר מתאמי אך נטול השפעות סביבה כי מבחינת הגידול תאומים כאלה הם דומים מאוד בתנאי הגידול. כדי לבחון האם משהו גנטי אפשר לבדוק האם שני תאומים זהים מבצעים אותו באותו אופן וכדי לעשות קבוצת ביקורת להשפעות סביבתיות נכניס קבוצת ביקורת של תאומים דיזיגוטיים.
  9. 9מהי תפיסהתפיסה היא היכולת שלנו להבין, לתפוס, מה מתרחש סביבנו באמצעות חישה ותהליכי עיבוד במוח. נהוג לחלק א התפיסה לשלושה שלבים: חישה (אותות פיזיקליים מהמציאות, ארגון התפיסה (כלומר, מה באמת ראיתי) וזיהוי (החלטה מה כרגע אני רואה כולל באמצעות מדיע ומושגים קיימים)
  10. 10(חישה ותפיסה) פסיכופיזיקההמחקר שעוסק בחיבור בין המציאות - הממשות לבין התודעה שלנו. בפסיכופיזיקה מתמקדים בשאלה איך המוח שלנו חווה את האותות הפיזיקליים השונים שקיימים במציאות
  11. 11(חישה ותפיסה) סף מוחלטהסף המוחלט הוא האות הפיסיקלי הקטן ביותר שהמוח אכן מצליח לחוש. לדוגמה בדיקת שמיעה היא בדיקת סף מוחלט. כדי למדוד סף מוחלט משתמשים בקירוב מתמטי שמיוצג על ידי אות שמבחינים בו ב50% מהמקרים
  12. 12סף ההבדל וחוק ובר (הקבוע של ובר) (חישה ותפיסה)בדומה לסף המוחלט, שני דברים שונים במעט יראו לנו אותו הדבר ונחוש בהבדל רק לאחר שינוי בגדול מסוים ולמעלה ממנו. חוק ובר קובע שסף ההבדל הוא יחסי. כלומר כדי לחוש בהבדל בין שני דברים גדולים נצטרך שינוי יותר גדול מאשר בין שני דברים קטנים. הקבוע של ובר הוא היחס הקבוע בכל חוש לסף ההבדל.
  13. 13התמרה (תפיסה וחישה)התמרה היא הפעולה שהופכת אות פיזיקלי במציאות למחשבה, לפעילות מנטלית. באמצעות מערכת העצבים
  14. 14בחירה ממוקדת מטרה ולכידה שמקורה בגירוי(קשב)מצבי הקשב שלנו הם שניים, כאשר אנו בוחרים למקד את הקשב שלנו במשהו או כאשר הקשב שלנו מוסט אל עבר גירוי חדש. בצורה בסיסית לכידה שמקורה בגירוי היא עוצמתית יותר ותגבר על בחירה מכוונת מטרה שתכננו.
  15. 15מודל הפילטר של ברודבנט (קשב)על פי המודל, מערכת הקשב משמשת כפילטר האותות הפיזיקליים שלנו, כל מה שאינו בתוך הקשב שלנו אינו נקלט כלל במוחנו, זאת כדי לחסוך כוח עיבוד במוח.
  16. 16תופעת מסיבת הקוקטייל (קשב)תופעה זו הסותרת את מודל הפילטר של ברודבנט מבחינה בכך שגם כאשר אנו קשובים לגירוי מסוים, ישנם גירויים שיתפסו את תשומת לבנו, לדוגמה אם יגידו את שמנו, כלומר ששאר הגירויים אינם נחסמים לחלוטין ממערכת הקשב אלא כן נכנסים ומקבלים עיבוד ראשוני כלשהו.
  17. 175 עקרונות תפיסתיים-הוליסטיים במרחבעקרון הסמיכות - נעדיף לקבץ עצמים סמוכים
    עקרון הדמיון - נעדיף לקבץ עצמים דומים
    עקרון ההמשכיות - נעדיף להאמין שאנו לא רואים חלק מוסתר של עצם מאשר ששני החלקים הגלויים שלו הם נפרדים.
    עקרון הסגירות - נשלים פערים כדי שצורות יסגרו
    עקרון הגורל המשותף - נעדיף להאמין שקבוצת עצמים נעה יחד
  18. 18תפיסת תנועהלפעמים שני אותות מהירים קרובים ודומים נראים לנו כאות אחד זז, יש לנו נטייה להתאמץ לראות משהו בתור תנועה.
  19. 19התכנסות ופער בין רשתיהיתרון שמביאות לנו שתי העיניים הוא בכך שאנחנו יודעים לאמוד את המרחק שלנו מגירוי ויזואלי. הדבר נוצר מהתכנסות, הזוית שבה התמונה מגיעה אל העין שלנו, והפער הבין רשתי, התמונה השונה שמגיעה אל כל אחת מהעיניים וחישוב ההפרש בין התמונות
  20. 20ארבעה רמזי תמונה לקביעת מרחק (פסיכופיזיקה)הסתרה, כמה אובייקט א מסתיר מאובייקט ב
    גודל יחסי, הגודל שהאובייקט תופס בבואה
    פרספקטיבה קווית (כמו פסי רכבת שנדמה שהולכים להיפגש על אף שלא)
    דחיסות המרקם, כמה אנחנו שמים לב לטקסטורה בתוך האובייקט או במקרה של קבוצת אובייקטים, להפריד בין אובייקט לאובייקט.
  21. 21קביעות תפיסה, גודל, צורה ובהירותקביעות תפיסה זה שאנחנו תופסים שדבר מונח במקומו ולא זז על אף שביחס אלינו תמונתו על הרשתית השתנתה מאוד, . אך כשמשהו כן יזוז בעצמו נשים לב לכך מיידית. קביעות הגודל זה שאנחנו תופסים את גודלו האמיתי של דבר למרות מרחקו ממנו. קביעות צורה זה שאנחנו תופסים צורה תלת מימדית למרות שבבואתה על הרשתית היא דו ממדית, (לדוגמה שולחן תלת ממדי מופיע אצלנו כמעוין דו ממדי ואנו מתרגמים אותו) וקביעות הבהירות זה שאנחנו מתעלמים מהפרשי תאורה על אובייקטים ומצליחים לקבוע את בהירותם האמיתית.
  22. 22עיבוד מלמעלה למטה ומלמטה למעלהכלל המושגים והדרכים לקביעת "מה אנו חשים" נכנסים לאחת משתי הקטגוריות, מלמעלה למטה או מלמטה למעלה. מלמטה למעלה זו הדרך של החישה, נסיון להבין מה ראינו, לתרגם את זה לאותות חשמליים שהמוח קורא. במקביל מלמעלה למטה מגיעים הידע שלנו מהעבר, מושגים מוכרים לנו והקביעויות שלנו ועוזרים למוח להחליט מה בדיוק אנחנו חשים.
  23. 23מערךמערך הוא המוכנות שלנו למכלול של דברים שקשורים בהפעלת הגוף. לדוגמה מערך מוטורי הוא של ספורטאי המתכונן לפתוח בריצה בהישמע צליל ההזנק. מערך תפיסתי הוא קשב יוצא דופן של אמא לשמיעת בכי של התינוק
  24. 24הידור ידעכשאנחנו הופכים מספר קטעי מידע לזיכרון פעולה אחד ארוך. נגיד "להתקשר לאמא" זה הידור ידע של "לקחת את הטלפון, להקיש 0, להקיש 5, וכו'" באיזשהו אופן בשלב הידור הידע גם אי אפשר בדיוק להסביר מהם רצף או מגוון הפעולות המקבילות אלא יודעים לעשות הכל כפעולה אחת
  25. 25קידוד, אחסון ושליפהקידוד זה להפוך מידע מן העולם לייצוג מנטלי. אחסון זה . השמירה שלו איפשהו. אם עשינו קידוד כמו שצריך ואחסון כמו שצריך לאחר מכן נוכל גם לשלוף את הייצוג המנטלי הזה ולזכור אותו/להשתמש בו
  26. 26זיכרון חושי, זיכרון עבודה וזיכרון ארוך טווחזיכרון חושי זה שנייה אחת, קליטה של הקלט החושי. זיכרון עבודה זה מספר שניות עד דקות בודדות, וחלק מהזכירון עבודה נכנס לזיכרון לטווח ארוך שם הוא נשאר לפרק זמן ארוך עד כדי שנים.
  27. 27זיכרון אייקוניזיכרון זה הוא לפחות משנייה, הוכח שהוא עצום בקבילותו אך קצר מאוד. זה זיכרון של מה שאנו רואים
  28. 28זיכרון לטווח קצר, שינוןזה זיכרון שיש לנו לזמן קצר (10-20 שניות בערך) ולמספר פריטים מוגבל (7 מספר הקסם). שינון מגדיל את יכולת הזיכרון לטווח קצר שלנו (אך לרוב לא לטווח ארוך)
  29. 29מקבץ והקבצהזה אומר לקחת מספר פריטים ולהפוך אותם לפריט מדיע אחד. נגיד 1984ה זה לא חייב להיות 4 ספרות אלא גם מספר של שנה או שם של ספר
  30. 30זיכרון עבודה על פי אלן באדלישלושה רכיבים:
    לולאה פונולוגית - איזשהו רצף מילים או הברות
    2. לוח חזותי - ייצוג מנטלי של קלט ויזואלי
    3. מנגנון הבקרה המרכזי - משלב בין הלולאה הפונולוגית ללוח החזותי.
  31. 31שלושה סוגי זכרונות לטווח ארוךתהליכי, זה שאני זוכר איך עשוים משהו.
    הצהרתי, יש בו את האפיזודי - אני זוכר מאורע שאירע ויש את הזמנטי, אני זוכר משהו גנרי, פריט מידע, עובדה.
  32. 32רמזי שליפה וקידוד. הקשר קידודבגדול כל זיכרון יגיע אלינו באמצעות הקשר, רמז שליפה מסוים. לרוב הרמז יהיה עצם המאורע שבגללו אניו גם מעוניינים להיזכר. קידוד זה הדרך שדרכה רמזי השליפה יעזרו. לפעמים מילה מקודדת רק בהקשר מסוים ולכן בהקשרים אחרים יהיה לנו קשה לשלוף אותה את המידע.
  33. 33אפקט המיקום הסדרתיקל לזכור מתוך רשימה פריטים ראשונים ואחרונים יותר מהאמצע. (בספר קראו לזה משום מה אפקט הראשונות ואפקט האחרונות שזה מוגזם)
  34. 34קידוד מקרי וזיכרון חבוילפעמים אנו מקודדים דברים במודע כי לזכור ולפעמים זה יקדוד שמתרחש לבדו. גם היזכרות היא לפעמים גלויה כי אני רוצה לדעת משהו ולפעמים חבויה כי זה מה שעולה מעצם רמז שליפה שנוכח
  35. 35עקומת השכבה של אבינגהאוסהוא שינן רשימה מילים, ואחרי זה הלך ואחרי חזר ללמוד אותה מחדש. הוא מדד כמה זה עזר לו הפעם הראשונה כדי שהפעם השנייה תהיה יותר מהירה וראה שכאשר זה שינון טהור יש ירידה מאוד גדולה ואחרי כמה ימיםי זה כבר לא יהיה מועיל כמעט בכלל השינון. תוך חמישה ימים זה יורד ל20 אחוז חיסכון בלבד בזמן הלמידה מחדש ושם זה די נקבע לתמיד
  36. 36הפרעה למוקדם ולמאוחרכשיש זיכרון שדורס זיכרון אחר כי הוא כביכול נמצא באותה מגירה אז תתרחש הפרעה למאוחר, שקשה יותר לזכור את השני ולאחריה תהיה הפרעה למוקדם, שנשכח את הראשון למרות שפעם זכרנו אותו כבר לטווח ארוך. כמו להחליף מספר טלפון נגיד
  37. 37שינון מעמיק ונמוניותשינון מעמיק זה לא לשנן אלא לייצג מנטלית את הזיכרון בכלל האמצעים. נמוניות זה כמו החדר הרומאי, לסדר פריטים שונים של זיכרון כשהם מקושרים לחדר מוכר בראש או לדרך מסוית קבועה
  38. 38אפקט הבא בתורשבגלל שעוד מעט תורנו אנחנו לא מקשיבים לזה שלפנינו
  39. 39אפקט המידע המטעהאנשים שנוכחים בסיטואציה יכולים להשליך מידע מטעה עליה שהגיע אילהם ולחשוב כאילו הם חוו אותו ממש. הדבר משפיע על עדות ראיה וכד'.
  40. 40חלקי המוח בזיכרוןאמיגדלה - אחראית על זיכרונות רגשיים וגם על זיכרון עובדות וכד'
    מוחון - אחראי לזיכרון תהליכי
    סטריאוטום - גירוי קשר תגובה, הרגלים
    קליפת המוח - זיכרון תחושתי.
  41. 41שיכחון למאוחר ולמוקדםכמו שזה נשמע, או שאנשים לא זוכרים מה שקרה מזמן, למאוחר, או שהם זוכרים את זה היטב אבל מנקודת זמן מסוים הם לא זוכרים אפילו דברים שהתרחשו לפני מעט זמן.
  42. 42מהי קוגניציהקוגניציה היא "כלל צורות הידיעה". מושג המתאר את תהליכי החשיבה הגבוהים שלנו, כמו תפיסה, קשב, שפה, וקבלת החלטות.
  43. 43קטגוריזציה של גירויים ותגובותשיטה למחקר קוגנטיבי היא להפריד בין מטלה בגירוי ומטלה בתגובה. כמו בניסוי האותיות,, קטגוריזציה של גירוי זה רק להבחין האם משהו עונה על קריטריון. קטגוריזציה של תגובה זה גם שאם הוא עונה על קריטריון א צריך להגיב ב ואם וא עונה על קריטריון ג צריך להגיד ד
  44. 44תהליכים סדרתיים ומקביליםתהליך סדרתי כשמו זה תהליך שמתבצע ברצף, פעולה אחר פעולה. מקבילי הוא תהליך שבו אפשר לעשות את שני הדברים כאחד. לפעמים כדי לבחון אם עושים משהו תהליכי או סדרתי נבצע בדיקה של הדבר ונמדוד כמה זמן לקח לו, על אף שזה אופרציה בעייתית כי לפעמים תהליכים הם מקבילים אבל כל חלק בהם התארך בגלל מקבילותו. נגיד האותיות זה דוגמה לסדרתי כי רק אחרי שאנחנו יודעים מה הגירוי צריך להחליט על פי מה התגובה.. לפעמים אפשר לבחון פשוט את איכות ה
  45. 45תהליכי קשב מבוקרים ואוטומטייםיש דברים שדורשים קשב שלנו אבל בצורה מועטה, בלתי מורגשת, כמו הליכה, נגיד, ויש דברים שדורשים קשב מבוקר, אקטיבי, של איך עושים את זה
  46. 46תחביר, סמנטיקה, פרגמטיקה, מורפולוגיה, פונולוגיה ופונטיקה.תחביר - סידו מילים במשפט
    סמנטיקה - משמעות של מילה
    פרגמטיקה - הקשר של מילה ומשפט
    מורפולוגיה - חקר מהילים עצמן
    פונטיקה - חקר הכתב
    פונולוגיה - תורת ההגה, הדיבור
  47. 47, עיצוב על פי קהל המאזינים, משמעות המשפט ומשמעות הדוברלמשפט אחד יהיו הרבה משמעויות, המשמעות האחת יקבע על פי החיבור בין הפירוש המילולי לדובר שאמר אותו. עיצוב על פי קהל המאזינים זה העובדה שהדובר עצמו חושב מי שומע את המשפט ומחליט מה לומר על בסיס זה, שנקרא הבסיס המשותף של הדובר והמאזינים
  48. 48הבסיס המשותףעל פי מה נקבע את ההקשר הברור מאליו של המשפט? על פי תפיסה משותפת, אנחנו חשים משהו מסוים אני מדבר עליו, או על פי חברות בקהילה מסוימת, שאז ברור שמדובר על משהו קשור אליה או על פי פעולות, דברים שעשיתי עם דובר ב בעבר
  49. 49ספונריזם וטעויות בהפקת השפההחלפה בין שני הצלילים הראשונים של שתי מילים. ספורנריזם. חוץ מזה לפעמים נבלבל בין חלקים בין מילים אך תמיד בצורה שמתאימה לאיך שבנויה השפה. יש גם נטייה לטעות בין מילים עם משמעות דומה מאשר בין מילים עם משמעות הפוכה
  50. 50היגדתוצרי ההבנה של השפה שאנחנו שומעים הם לא מילוליים אלא לוגיים, מנטליים. נהוג ליייצגם בתור היגד, שזה משמעות הדבר, ייצוג של כל חלקי מהשפט בקשר לוגי, אך לפעמים זה גם ייצוג חזותי שלהם וכד'
  51. 51שפה בחיותאפשר ללמד שפה חיות, גם משמעות של משפטים, באמצעות תמונות וכד', אך הם לא ירכשו את מערכת הכללים בנלווית שתעזור להם להביע מספר בלי מוגבל של היגדים
  52. 52יחסות לשוניתהשערה שאומרת שהשפה וייחודיותה משפיעים על מבנה החשיבה. לדוגמה, אם יש הרבה מילים לתאר צבע מסוים נדע להבחין בינו לבין גוונים אחרים שלו יותר טוב מאשר אדם שאין לו את המילים הללו.
  53. 53ההבדל והיחס בין שפוט לקבלת החלטותשיפוט זה גיבוש חוות דעת על דבר, על אדם,. קבלת החלטות זה כשאני מחליט מה לעשות מבין מספר חלופות. לרוב לפני קבלת החלטות יתבצע שיפוט של החלופות
  54. 54היריסטיקת הזמינותקבלת החלטות זריזה באמצעות המידע הזמין לנו. לדוגמה, אם זמין לנו תאונות הדרכים ששמענו ברדיו אתמול
    ושואלים כמה מתים בתאאונות דרכים השבוע נעשה הערכה על בסיס זה. הטיה אפשרית, אם ישאלו אם מתים יותר מתאונות דרכים או מהתאבדויות נחשוב שמתאונות דרכים כי שמענו על יותר מקרים כאלה לאחרונה
  55. 55היריסטיקת היציגותבגדול - סטיגמה. אנחנו מחלקים את העולם לייצוגים, אדם שנראה ככה כנראה עושה ככה. ולכן לפעמים נשליך על אדם משהו שאנחנו לא יודעים אותו בכלל רק בגלל שעל בסיס המכנה המשותף שאנחנו מאמינים בו זה מתאים
  56. 56היריסטיקת העיגוןעיגון מספרי, נוצר על ידי קישור בין מספר מסוים לשיפוט שנבצע, ומשפיע על השיפוט שלנו. לא חייב להיות קשר בין המספר שנקשר לבין תוכן השיפוט. לדוגמה אם יבקשו ממנו לדעת כמה אנחנו מוכנים לשלם על מכונת כביסה נזכור שראינו פעם מכונת כביסה שעלתה 500 שח ואת כל מערכת השיפוט נבצע על בסיס המספר הזה כעוגן. הטיה אפשרית, אם יבקשו ממנו לחשוב על מספר בין 1-99 ואז לחשוב על שיפוט של מחירים המספר שחשבנו ישפיע על השיפוט שלנו
  57. 57נקודת ייחוס ומסגור החלטהעל הדרך שבה מציגים חלופות יש השפעה על השיפוט שלנו אאותן. לדוגמה, אם נדבר על מה הסיכוי לשרוד את הטיפול אנשים יעדיפו אותו יותר מאשר אם נדבר על מה הסיכוי למות ממנו, על אף שהאחוזים משלימים זה את זה. נקודת ייחוס היא התכנון של מה שחשבתי על ההחלטה לדוגמה אם חשבתי שאני בטוח אמות מסרטן יותר סיכוי שאסכים לקבל טיפול של 15% סיכויי הישרדות
  58. 58רתיעה מהחלטהתופעה שבה לא מחליטים בגלל אופציות. הוכח שאם שתי החלופות הן פעולה אקטיבית או אי פעולה, ומוסיפים עוד פעולה אקטיבית למשוואה לעיתים הדבר שנגרם הוא רק שאחוזי הבחירה באי-הפעולה יגברו.
  59. 59הבנית המציאות החברתיתהפירוש שלנו למה שאנחנו רואים אצל החברה. נרטיב. דוגמ, יש נטייה לאוהדים של קבוצה לחשוב שתמיד דפקו אותם. דוגמה ב, איחרתי לעבודה, הבוס חושב שאני חפשן, אני יכול להבנות מחדש את המציאות החברתית, ולהסביר לו שזה קרה בגלל סיבה מאוד לגיטימית עד כדי שהוא יתנצל
  60. 60עקרון ההשתנות המשותפתאנחנו בוחנים אנשים על בסיס השתנות משותפת, על פי האמירה "מה לרוב קורה כשאדם עושה מעשה כזה",. יש לזה שלושה קריטריונים מוגדרים:
    עקיבות - האם זה תגובה שחוזרת על עצמה
    ייחודיות - האם זה מעשה שמקרים דומים לו לא קיבלו את אותה תוצאה (ואז אולי משהו פה מיוחד)
    הסכמה - האם מקובל לעשות את המעשה הזה תבגובה לסיטואציה הזאת
  61. 61טעות הייחוס הבסיסית, ייחוס מצבי/חיצוני או נטייתי'/פנימיכל אירוע שקורה מושפע מדברים עצמייים ומתוצאות חיצוניות. טעות הייחוס זה שאנחנו מעריכים יותר מידי את האשמות הפנימיות על חשבון האשמות החיצוניות. בתרבויות המזרח חקרו וראו שזה פחות חזק
  62. 62הטיה בשירות העצמיבדיוק הפוך מטעות הייחוס הבסיסית, את האחרים אנחנו שופטים לחומרה ותולים האשמה בהם ואצלנו ננטה להגיד שאנחנו היינו בסדר אבל ייחוס מצבי/חיצוני הפריע
  63. 63ציפיות, נבואות המגשימות את עצמן ואפקט פיגמליוןבגדול, עצם התפיסה שמשהו אמור להתרחש עוזר להסתברות שהוא יקרה. הציפייה שמשהו יקרה, זו הנבואה, והיא מגשימהאת עצמה. אפקט פיגלמיון זה מדבר על אותו דבר בהקשר שבו נמציא נתון שיגרום למציאות להשתנות באופן של נבואה מהגשימה את עצמה, כמו לומר למורים ש4 תלמידים אקראיים הם מאוד חכמים
  64. 64אישור התנהגותילפעמים יש לנו השערה על אדם ואנחנו מחפשים לאשש אותה בצורה בלתי מדעית, אז אנחנו עושים לו מבחן "אם יעשה ככה כנראה שאני צודק שהוא כזה" . אגב,לפעמים עצם המבחן נוצר רק בגלל ההשערה ולכן הוא שגוי, כי בתכלס כל אחד היה עושה את אותו הדבר.
  65. 65עמדה (ומה ההבדל בינה לבין שיפוט)עמדה זה חוות דעת חיובית או שלילית על משהו, בשונה משיפוט שהוא גיבוש חוות דעת מקיפה על משהו. עמדה נוצרת מסיבות קוגנטיביות - תהליכי חשיבה מורכבים, סיבות רגשיות, כמו אכזבה מהמועמד לעמדה וסיבות התנהגויות, כמו מה אני חשוב על דבר דומה שקרה לי.
  66. 66הקשר בין עמדה להחלטה ולהיפךלא תמיד העמדה תשפיע על ההחלטה, לפעמים יש לנו עמדה מוצהרת וההחלטה תתקבל בשונה ממנה. . לפעמים העמדה היא שקרית, אנחנו לא מאמינים בה. מחקרים מצאו שככל שהעמדה יותר נגישה כך היא יותר אמינה כמנבאת התנהגות.
  67. 67מודל סבירות העיבוד ומסלוליםמודל סבירות העיבוד בא לשאול, האם ייתכן שמישהו עכשיו יקדיש משאבים קוגנטיביים כדי להשתכנע? מחלקים בין מסלול היקפי, השפעות פחות מרוכזות, יותר רגשיות שעובות על צדדים רגשיים אצלנו, כמו אישה יפה בפרסומת, לבין מסלול מרכזי, שמדברים בטיעונים לוגיים ומנסה לשכנע אותנו. המסלול ההיקפי עובד טוב יותר בשעות ה"פחות טובו" שלנו ביום ולהיפך
  68. 68שכנוע עצמי ודיסוננס קוגנטיביכשיש פער בין עמדה לבין התנהגות, קשה לנו עם זה. ולכן אנחנו שואפים לגשר על הפער. לפעמים יהיה הרבה יותר קשה לשנות את ההנתנהגות ולכן מה שיקרה בפועל הוא
    - שנחליף את הדעה. זהו דיסוננס קוגנטיבי - שינוי העמדה בעקבות ההנתהגות
  69. 69תיאוריית תפיסת העצמיבשונה מהדיסוננס שבה לגשר על פער, לפעמים יש לנו פשוט עמדה מעורפלת על משהו. כדי להחליט מה עמדנו על דבר, אנחנו בודקים את ההתנהגות שלנו ומקישים עליה מה עמדנו עליו. לדוגמה, האם אני אוהב פיצה? כנראה שכן, הרי כל יום אני אוכל פיצה. מפעמים אותה סיטוציה יכולה להיפתר באמצעות דיסוננס או שינוי תפיסת העצמי, נגיש אנחנו לא רוצים לשבור דיאטה ועכשיו יש כאן אירוע מיוחד ויש משהו משמין, דיסוננס זה להגיד, הדיאטה לא כל כך חשובה, כי אני רוצה לאכול, תיאוריית תפיסת העצמי זה, הדיאטה מאוד חשובה, פשוט האירוע היום הוא מאוד מאוד מאוד חשובה ולכן מותר לחרוג בו מהדיאטה.
  70. 70גישות שכנוע: הדדיות, רגל בדלת,, דלת בפרצוף, נדירותרגל בדלת, זה אם כבר אני קשור אליך, ואני איתך בחוזה אז אולי תקנה גם עוד משהו קטן שאני מציע לך
    הדדיות זה, אני עשיתי לך ג'סטה הורדתי את המחיר, עכשיו אתה תעשה ג'סטה תקנה את זה בבקשה.
    דלת בפרצוף זה אני ביקשתי ממך דבר גדול ודבר קטן, סבבה לא הסכמת לגדול אבל אל תהיה עד כדי אפס ותסרב לי אפילו למשהו הקטן!
    נדירות או הזדמנות זה, אח שלי אתה לא מבין איזה מציאה ממך אני מתקשר ללקוח הבא הוא יקנה את זהבטוח אתה תאבד את ההזדמנות
  71. 71דעה קדומהעמדה נלמדת כלפי חברה, שמערבת רגשות שליליים, אמונות שליליות, והתנהגויות של התרחקות, שליטה ופיקוח על החברה. כמו נאצים על יהודים. אמונות כוזבות משמשות לדעה קדומה ומוגדרות כאלה כאשר גם ראיות מוצקות הסותרות את האמונות לא גוררות אחריהן שינוי בעמדה
  72. 72קבוצת הפנים, החוץ והטיית קבוצת הפניםהפנים זה אני וכל מי ששייך לחברה שלי. החוץ זה האחרים. קיימת נטייה (הטייה) לחשוב שקבוצת הפנים, שלי, יותר טובה
  73. 73סטריאוטיפהכללה של תכונה מסוימת על חברה מסוימת. כאילו כלל החברים בקבוצה בעלי אותה תכונה
  74. 74שיטות לביטול סטריאוטיפנמצא שככל שתהיה יותר היכרות עם פרטים מהחברה שלא מקיימים את הסטריאוטיפ כך הוא יחלש. זהו הניסוי שעשו על מחנה קיץ של שתי קבוצוצת ושיטה יישומית בלימודים שלו זה לתת משימה שבה כל אחד חייב לתרום מחלקו כי זה ידע שרק אצלו, אפשר ליצור זאת בדרך מלאכותית. לעיתים זה יכול להכניס את השונה לקבוצת הפנים וכך לבטל את השפעת הטית קבוצת החוץ והסטריאוטיפ
  75. 75ABC של דעה קדומהאמפתיה, חוסר - אני שונא אותם. , ביהביור - התנהגות, אני מתרחק מהם. קוגניציה - מחשבה. אני חושב על הקבוצה בהכללה דברים רעים
  76. 76תפקיד חברתיבכל חברה יש לנו תפקיד, הנחמד, העוזר, המצחיק, הדביל, החסר טקט, המשקיע, המכין, וכו'. ויש לנו נטייה להיכנס לתפקיד החברתי המוגדר לנו. בכל סיטואציה תפקיד אחר, בין בעל ואישה וכו'. בית הכלא בסטנפורד הוא ניסוי על תפקיד חברתי
  77. 77ניסוי בית הכלא בסטנדפורדניסוי שבו אנשים נומרטביים חולקו באקראי לסוהר וכלוא וכולם נכנסו לתפקידים שלהם, בעיקר השפעת הניסוי היא על הסהורים שמתאכזרים לנכלאים על אף שהם יודעים שהם בניסוי
  78. 78נורמות וקונפורמיותנורמות הן הנתהגויות מקובלות בחרה. ציפייה להתנהג בדרך מדוימת בסיטואציה מסוימת. שני סיגוים של חינוך לנורמה: תוצאה שלילית, מישהו יגיב לא טוב כשנסטה ממנה. תצפית אקטיבית, ראינו שכולם עושים משהו בדר מסוימת. קונפורמיות זה ההליכה בתלם,, ההיצמדות לנורמות
  79. 79למה יש קונפורמיות שתי סיבותהשפעת המידע - אם כולם עושים ככה כנראה שזה נכון
    השפעה הנורמה - כדאי לעשות כמו כולם כי אם לא זה יזיק לי לא יאהבו אותי וכו
  80. 80הניסוי של אשבדיקה לנון-קונפרמיות. יש משהו שהוא די ברור שהוא נכון אבל כולם אומרים שהוא לא נכון, כולם משת"פים. האם תלך עם כולם או עם מה שלכאורה ברור. הוכח שבגדול יש נטייה ללכת מהתשובה הברורה ולטעות כי כולם אמרו ככה. הוכח עוד שמספיק אדם אחד איתך כדי לצמצם משמעותית את השפעת הקונפורמיות
  81. 81קיטוב חברתיכשמקבלים החלטה או מגבשים עמדה כקבוצה מתחוללת תופעה של קיטוב, העמדה תהיה קיצונית (לאחד הצדדים) מאשר הממוצע של דעות היחיד. זה קורה בגדול בגלל נורמה, הרצון להידמות לחברה
  82. 82הניסוי של מילגרםאומר שצייתנות היא לרוב תולדה של מצבים ולא של מאפיינים. דיבר על נאצים כרעיון. עשה ניסוי שבו מרביצים למישהו בצד השני בצור מזוויעה במכות חשמל רק בגלל שזה ניסוי וזה מה שמורים להם לעשות. המשפיעים העיקריים על הניסוי היו מידת התקיפות והסמכותיות של ה"מנחה", השאלה האם יש איזשהי אופוזיציה סמכותית למנחה. קפיצה יוצאת דופן הייתה במצבים שהמנחה בעצמו עשה את הפעולה ראשון. לא היה שינוי משמעותי האם המוכה הוא גבר או אישה, האם שומעים אותו או לא וכו'
  83. 83לורנץ ב"על האלימות" ומתנגדיולורנץ אמר שיש מתאם בעולם החי בין מידת התוקפנות למידת העכבה שלה, ושבני האדם הם מפותחים בצורה לא סבירה מבחינת תוקפנות בגלל כלי נשק אך ללא עכבות. בפועל זה חרטא, כי אותה ההתפתחות הקוגנטיבית שגרמה לייצור כלי נשק היא התפתחות שביאה איתה עכבה מסוג חברתי וכו'. בנוסף מחקרים הוכיחו שגם שימפנזים עושים יותר מעשי תוקפנות מבני אדם בגדול
  84. 84תוקפנות חברתיתחרם או הפצת שמועות בזדון חברה וכאלה. מחקרים הראו שאאין הבדל גדול בין תאומים דיזיגוטיים ומונוגוטיים בקטע הזה ולכן שיערו שההבדל ברמות התוקפנות נוצר בעיקר בשל סוג ההורות שילדים חווים (מחקר די גרוע). כן יש מחקרים שמנסים לקשור בין גן מסוים לתוקפנות או בין נוירוטרנסמיטר לתוקפנות
  85. 85תוקפנות אימפולסיבים ואינסטרומנטליתיש תוקפנות של חוסר שליטה ויש תוקפנות מחושבת קרת רוח, שהיא לא קשורה לנט"מים מעוררים או מעכבים אלא לגיבוש תפיסה של פתרון בעיות באמצעות תוקפנות שהאדם מפתח
  86. 86טמפרטורה ותוקפנות. תסכול ותוקפנות. שעה ותוקפנותתפיסה בסיסית אומרת שכל תוקפנות אימפולסיבית נולדת מתסכול מסוים ולא קשור. הוכח שיש מתאם מסוים בין אבטלה לתוקפנות במקום מסוים. נטען שכשחם יש יותר מקרי תוקפנות (נגיד חם לי בזמן שאני מדבר עם מישהו הגיוני שאני אתעצבן עליו), גם הוכח שבשעות מאוחרות בלילה יש יותר תוקפנות, אולי בגלל חוסרמ חויבות או אלכוהול, בגדול גורמים סביבתיים-חברתיים
  87. 87תסריט הסלמהזה משהו יפה שאומר רצף קבוע מראש של תוקפנות, נגיד אני צריך משהו ממישהו אני בהתחלה אהיה נחמד ואז אתעצבן יותר ויותר ואז אהפוך ללגמרי לא ענייני, ואקלל אותו.
  88. 88תרבות ותוקפנותיש קשר בין תרבות של עצמי ותוקפנות, כי מי שיש לו תרבות של חברה לא ינהג בתוקפנות כי זה חלק מקבוצת העצמי, גם התיאוריה על אנשים שה ם נחמדים במיוחד ותוקפניים במיוחד הגיונית, כי אותם אנשים שהם אדיבים, אם יעצבנו אותם הם יהיו יותר עצבניים, וזה יכול להיות אפילו מתאם שעובד תרבותית. כך הוכח בניסוי של ניסבט
  89. 89מודל התוקפנות הכללייש מתאם בין ילדים שרואים טלוויזיה עם תוקפנות לבין מידת התוקפנות שלהם כבוגרים. בנוסף הוכח שמשתתפים בניסוי שנלקחו מדגמית וחולקו לקבןוצת ביקורת, חציים שיחקו משחק מחשב אלים וחציים לא, ואחרי זה ניסו לשער מה יהיה סוף של סיפור מסוים נטו יותר לסיום תוקפני.
  90. 908 תקופות ההתפתחות1. טרום לידה
    ינקות מוקדמת, עד גיל 1.5
    3. ילדות מוקדמת - עד גיל 6
    ילדות - עד גיל 11
    התבגרות - עד 20
    בגרות מוקדמת - 20-40
    בגרות - 40-65
    בגרות מאוחרת - 65-המוות
  91. 91מחקרים נורמטיביים ונורמות להתפתחותכדי שנוכל לבחון היטב את ההתפתחות ואת החריגים ממנה צריכה להיות נורמה לחרוג ממנה. זאת מושגת באמצעות מחקרים נורמטיביים, שלוקחים קבוצה גדולה של אנשים ומנסים להחליט מה הנורמה ההתפתחותית בכל שלב
  92. 92גיל פיזיולוגי וגיל התפתחותיגיל התפתחותי זה השלב של האדם ביחס לנורמה. פיזיולוגי זה הגיל האמיתי
  93. 93מחקרי אורך ורוחבאורך זה אותם אנשים לאורך שנים. רוחב זה אנשים בקבוצות שונות באותו הזמן. רוחב הוא בין נבדקי, אורך תוך נבדקי. רוחב טוב למהירות, אורך מעט יותר אמין. רוחב יש לו חסרון שאי אפשר למדוד בו הבדלים חברתיים שהתחוללו במהלך הזמן מאז שקבוצת המבוגרים הייתה בגיל קבוצת הצעירים. אבל כמובן, רוחב יותר קל ותוצאות יותר מהירות ויותר קלות לבדיקה
  94. 94השפעות טרום לידתיותכל דבר רע שהאמא תעשה ישפיע על התינוק. אסור לעשן אסור לשתות אסור להיות חולים אסור אסור סמים, קוקאין יהפוך אותו לנכה ועוד ועוד. כל דבר משפיע על שלב אחר בהריון, נגיד אדמת בהתחלה ועישון בסוף.
  95. 95יכולות טרום לידתיותהילד מזהה כנראה את קול אמו, כך עלה ממחקר שניטר את תגובתו לקול זה. בנוסף כבר בלידה הילד מצליח לזהות ולקלוט בצורה חושית מסוימת. לדוגמה רואים אך ללא עומק, לללא תלת מימד וכד'.
  96. 96הצוק הויזואלימחקר שעשו שבו נותנים לילדים שזוחלים ולא זוחלים לזחול על זכוכית שבהתחלה נראית אטומה ואחרי זה כאילו יש נפילה ובודקים אם הם יעשו את תנועה לנפילה או לא. הוכח שזה תלוי בשאלה אם הם כבר זוחלים או לא
  97. 97בשילהההתפתחות הנורמלית במהלך זמן מסוים נקראת בשילה. לרוב מדובר ברצף קבוע, כמו נגיד התהפכות, זחילה גל גחון זחילה על 6 עמידה הליכה.
  98. 98התגברות מיניתמתחוללת בגיל ההתבגרות, אצל בנים, יצירת זרע חי ואצל בנות תחילת הווסת. זה בגדול קורה בתחילת גיל ההתבגרות, 11-15. יחד עם זה מגיעה התפתחות הורמונלית, שינויים גופניים נוספים וכו'
  99. 99שינויים לרעהבבסיס זה קורה עם הגיל, יש דברים ברורים כמו ירידה בתפקוד הראייה, בצבעים מסוימים, ירידה בתפקוד השמיעה, סיום הוסת אצל הנשים וכו'. חשוב לדעת שזה גם קשור לחוסר שימוש, או כמו שנאמר "יוז איט אור לוז איט"
  100. 100אמפיריציזם לעומת נייטיביזםג'ון לוק אמר שההתפתחות הוא תולדה של הגירויים - אמפיריציזם לעומת רוסו שאמר שהיא אבולוציונית- תורשתית גישת הנייטיביזם
  101. 101ארבעת השלבים בהתפתחות המנטלית על פי פיאז'הסנסורי מוטורי, 0-2
    קדם אופרציונלי - 2-7
    אופרציות מוחשיות - 7-11
    אופרציות פורמליות- 11 ואילך
    התיאוריה אומרת שהשלבים טוריים ואוניברסליים.
  102. 102סכמהקבוצת ידיעות. לדוגמה יש סכמה של ידיעות מולדות, מציצה של פעולה שתביא להזנה. אחרי זה יש סכמה מורכבת יותר של קבוצת פעולות שרק בסיומן תבוא תוצאה ראויה, לדוגמה להזיז משהו כדי להגיע למשהו שנמצא מאחוריו
  103. 103השלב הסנסורי-מוטורי בתיאורייה של פיאז'ה וקביעות האובייקטבין גיל 0-2, יש בו תחושות ותנועות. הישג ראשון שמתרחש בו הוא קביעות האובייקט - שהילד מבין שדבר מה קיים גם כשהוא לא חש אותו.
  104. 104השלב הקדם אופרציונלי, אגוצנטריות ומרכוזבין גיל 2-7, מאופיין בכך שהילד מצליח לייצג מנטלית את הדברים שלא נוכחים מלבד זה שהוא יודע על קיומם וגם מתאפיין באגוצנטריות, המחשבה שהעולם סובב סביב העצמי ובעיות האחרים אינם חשובות. מרכוז הוא ההתייחסות לתכונה אחת חשובה בלבד, כמו לדוגמה שמשהו גבוה. הדגמה של מרכוז ניתן לראות אם שופכים נוזל מסוים מכוס רחבה לכוס גבוהה הילד יחשוב שיש בכוס הגבוהה יותר נוזלים
  105. 105שלב האופרציות המוחשיות, שימור,הפיכותמגיל 7-11, כבר אפשר לחשוב על אופרציות מנטליות, נגיד להתסכל על שלושה אנשים ולהחליט מי יותר גבוה, על בסיס זה שאני מדמיין אם אני אעמיד אותם אחד ליד השני. שימור זה שאני יודע להגיד שאם שופכים נוזל מכוס לכוס נשארה אותה כמות נוזל והפיכות זה שאם אני אחזיר את הנוזל לכוס הגבוהה זה יחזור להיות גבוה
  106. 106שלב האופרציות הפורמליותמגיל 11 ואילך.
    שלב שבו אפשר לא רק לעשות ייצוג מנטלי של המציאות אלא גם לעשות ייצוג מנטלי של דברים מופשטים. לדוגמה לקחת שאלה היפטותית על שלושה אנשים שכל אחד אומרים שהוא בגובה אחר ולשאול מי הכי גבוה. וכמובן הרבה מעבר, מה כל תפיסה מופשטת מורכבת שגוררת אחריה טוב ורע וכד
  107. 107הכחדה (התניה קלאסית)אחרי שנוצרה כבר התניה קלאסית, אם ניקח את הגירוי הנייטרלי וניתן אותו בלי התוצאה המותנית בסוף ההתניה תיכחד
  108. 108החלמה ספונטניתבצורה מעט מפתיעה, הכחדה זה לא מאוד חזק, ולאחר זמן מה, אם פתאום יופיע עוד פעם הגירוי הנייטרלי ההתניה תחזור, ואם ההכחדה הייתה מאוד חזקה אז היא לא לגמרי תחזור אבל תתחדש באמצעות הצמדת הגירוי פעמים בודדות
  109. 109התניה קלאסיתלקחת גירוי מסוים שמוביל לתוצאה מסוימת (נגיד, עכביש מביא פחד), ולייצר גירוי נוסף נייטרלי שיקושר לאותה תוצאה, נגיד שכל פעם כשאני אשמע צליל מסוים אני אפחד כי הראו לי את העכביש 10 פעמים ביחד עם הצליל הזה.
  110. 110התניה אופרנטית וארבעת סוגי הלמידההתניה אופרנטית זה קישור בין מעשה מסוים לתוצאה מסוימת. באמצעות ארבע השיטות:
    חיזוק חיובי - פרס
    חיזוק שלילי - הסרת מועקה
    עונש חיובי - עונש
    עונש שלילי - הסרת כיף
  111. 111הפנמהלפי התיאוריה של ההפנמה ההתפתחות הקוגנטיבית מתרחשת בעקבות למידה מהם פעולות קוגנטיביות בעלות ערך לחברה.
  112. 112תיאוריית המוסר של קולברגלפי השיטה הזאת יש 6 שלבים של מוסר, בהתחלה החשבונות הם של רווח והפסד, בעיקר בטווח הקצר, ובסוף יש עקרונות מוסר שיודעים כביכול לקחת את כל חלקי המוסר ולהחליט ביחס לכל מקרה נתון מה מנצח
  113. 113משכל ותבונה אצל זקניםבגדול המשכל נפגע, יכולת העיבוד מאטה. אבל התבונה נשארת ואף גוברת. תבונה זה חרטא ברטא שמוגדרת כנסיון חיים, התמודדות עם אי וודאות ועוד כהנה וכהנה קשקושים
  114. 114אופטימיזציה בוררת עם פיצוישיטה להיות זקן רלווטי:
    לבחור רק את חלק מהדברים לעבוד עליהם - ברירה
    לעשות את הדברים בהשקעה יתירה - אופטימיזציה
    לעשות דברים שבהם הוא טוב - פיצוי
  115. 115השלבים הפסיכו-חברתיים של אריקסוןבגדול בכל שלב גיל יש קולנפליקט קבוע מראש שצריך לפתור בצור הולמת. לדוגמה בגיל הקטן יש קונפליקט של אמון מול חשדנות לפתור את זה כמו שצריך זה לתת לילד את הביטחון שהוא צריך כדי שייקשר לדמות המטפלת ולא יחשוד בה. כך הלאה בכל שלב בחיים, כולל קרבה לבן זוג, מימוש עצמי וכו'
  116. 116ח(י)ברותתהליך שבו האדם מבין איך עליו להתנהג בחברה. וכלל האנשים סביבו הם סוכני חברות, כאלה שעוזרים לו להיצמד לנורמות ולהבינם. המשפחה היא סוכן החברות החזק ביותר
  117. 117מזג של תינוקותבכללי תינוקות מתחלקים לפתוחים וביישנים, והראו סוג של עקביות בנוגע להמשך חייהם
  118. 118היקשרותהיקשרות זה החיבור הרגשי לדמות המטפל וציפייה לתמיכה קבועה ממנו
  119. 119הטבעהבמינים כמו ברווזים יש היקשרות מיידית לדבר הנע הראשון שהולד רואה
  120. 120מבחן המצב הזרכדי לבדוק היקשרות מכינים מצב שבו ילד נעזב על ידי דמות המטפל בזמן שיש שם זר לכמה זמן ואז הדמות המטפל חוזר. רואים מה התגובה ועל פי זה יודעים את סוג ההיקשרות:
    היקשרות בטוחה - לחץ קצת כשהדמות הולכת ונחמה כשהיא חחוזרת
    היקשרות לא בטוחה - נמנעת - התעלמות בגדול
    היקשרות לא בטוחה - מתנגדת - כעס על ההורה עם שובו יחד עם ההירגעות מחזרתו. המבחן הוכח כמנבא התנהגות במחקרי אורך
  121. 121סגנונות הורותיש שני משפיעים, דרישתיות והיענות ולכן 4 סוגים:
    1. דרישתי ונענה - זה טוב
    2. לא דרישתי ונענה - מפנק מידי
    3. לא דרישתי ולא נענה - מזניח
    4.דרישתי ולא נענה - קשוח מידי
  122. 122תיאורית הארון ומגע מנחםתיאוריית הארון אומרת שמה שחשוב בדמות המטפלת זה האוכל. היא כמו ארון. הוכח במחקרים על הקופים שהם מעדיפים שהדמות המטפלת תוכל לתת להם גם מגע מנחם, שהיא תהיהי נעימה.
  123. 123התפתחות בגיל ההתבגרותמשום מה יש מחשבה מערבית שבגיל ההתבגרות אנשים חווים סער ופרץ, ויש להם בעיות והם בתקופת ביניים של החיים. בפועל זה השפעה חברתית כי בתרבויות לא מערביות יש מעבר יותר חלק מתקופת הילדות לבגרות, פשוט לאט לאט עוד תחומי חיים נהיים מבוגרים אצל הילד. מה מאפיין את ההתגברות המערבית - קשר חזק על קבוצת השווים, לרוב הגיל, קליקות בתוך קבוצות החברים וחבורות יותר גדולות של ילדים. מחקרים מראים שקבוצת השווים מעלה את הסיכון לעשות דברים רעים, אבל עיקר ההשפעה תהיה בגיל ההתבגרות
  124. 124אינטימיותבשלב החיים של הבגרות המוקדמת מתחולל קונפליקסט אריקסון שבו הפיתרון לאינטמיות בגדול זה להתחתן. זה אומר שאתה מביא את האינטימיות שלך אבל מתפשר מעט ומקבל את האינטמיות משותפת עם בן או בת הזוג.
  125. 125תיאוריית קשרי גומלין חברתיים סלקטיבייםכשאנשים זקנים הם בוחרים בצור יותר בררנית את החברים שלהם, או בני זוג שניים או משהו כזה
  126. 126פוריותמה שחשוב לאנשים מגיל מסוים זה להיות משמעותיים, מוכווני חברה ולאחר. להרגיש שהם עושים משהו
  127. 127מהי מוטיבציהכינוי למכלול הדברים שבעקבותיהן יש התחלה של פעולות, הכוונה שלהן והתמדה בהן או להיפך
  128. 1285 שימושים במוטיבציה בפסיכולוגיה1. להסביר שונות בהתנהגות, למה פעם ככה ופעם ככה או למה הוא ככה והוא ככה
    2. לקשר בין ביולוגיה להתנהגות - למה קמתי בבוקר. כי הייתי רעב
    3. להקיש על מצבים פרטיים מתוך התנהגויות פומביות - אם הוא יושב וצוחק כנראה הוא קרא משהו מצחיק בפלאפון.
    4. לייחס אחריות לפעוולות - זה שהוא עשה את זה זה היה מתוך מניע פנימי.
    5. להסביר התמדה - איך הוא עושה את זה למרות שזה קשה? בזכות המוטיבציה
  129. 129דחפים ותמריציםדחפים - השאיפה לחזור לאיזון להומאסטזיס, לדוגמה כמו
    לאכול או לישון. תמריצים - תגמולים שאינם ביולוגיים בהכרח, כמו כיף, מימוש סקרנות, השגת יעדים וכד'
  130. 130מהו אינסטינקט? מולד או נלמד?נטיות קיימות מראש החיוניות להישרדותו של המין, לדוגמה, רעב הוא אינסטינקט בסיסי. אבל גם תשוקה מינית היא אינסטינקט בהקשר של שימור המין. ולא הפרט.. הוכח שאינסטינקטים הם לא רק מולדים אלא גם נלמדים.
  131. 131הגישה הקוגנטיבית למוטיבציהבגדול - כלל התפיסה שלנו היא סובייקטיבית, ולכן המניעים שלנו הם על בסיס איך שאנחנו מפרשים את המציאות ובעקבותיה נוצרות הציפיות שלנו. נגיד אם נחליט שמשהו מסוים הוא תגמול הוא יהופך לתגמול ובכך תיווצר מוטיבציה סובייקטיבית.
  132. 132תיאוריית הלמידה החברתית של רוטרהסיבה שנעשה משהו היא כי אנחנו חושבים שזה חשוב וכי אנחנו מצפים לגמול, אם החברה לא תופסת מזה כחשוב יהיה לנו קשה להתמיד בזה. דוגמה, מישהו דתי בחברה חילונית
  133. 133פירמידת הצרכים של מאסלו1. ביולוגי - רעב, צמא וכו
    2. ביטחון - אופציה לחיות, מקום לגור, כסף
    3. היקשרות - הצורך להיות אוהב ונאהב
    4. הערכה - הצורך בכבוד ובהרגשת ערך
    5. מימוש עצמי - הצורך להרגיש ממלא מטרות איכות וממש פוטנציאל אישי.
    רעיונית תיאוריית הצרכים היא טורית - כל שלב מגיע אחרי קודמו. בפועל כמובן שזה לא תופס לגבי כל סיטואציה וסיטואציה
  134. 134איפה הרעב והשובעמחקרים ניסו למצוא את הרעב, הוכח שהוא קשור במגוון מקומות, התכווציות בקיבה, , סוכר בדם וכד'. גם השובע נמצא במילוי הקיבה, בטעם האוכל בפה ועוד
  135. 135שובע ייחודי לחושאוכל מסוים יגרום לנו תחושת שובע גדול יוותר . אוכל עתיר בחלבונים וקלוריות לדוגמה. הפאנץ' הוא שאוכל ספציפי שאוכלים, לאט לאט יימאס לנו ממנו אבל לאכול אוכל אחר יותר קל, כלומר יש שובע ייחודי לטעם ספציפי שאנחנו אוכלים ברגע זה.
  136. 136מודל המרכז הכפולמודל לא נכון שאומר שיש שני מרכזים בהיפותלמוס, אחד הוא מרכז הרעב ואחד מרכז השובע. הוכח שגם ניתוח לשינוי בהם לא באמת מוכיח את זה אלא גורם אולי להפרעת יתר וכאלה ולכן זה קשקוש
  137. 137תרבות אכילהאכילה היא לא רק רעב. לדוגמה שלוש ארוחות ביום הן הקשר תרבותי לאכילה, גודל של "מנה" זה הקשר תרבותי לאכילה, מחירים של מוצרים בריאים ולא בריאים כנל
  138. 138מהו רגש? מולד או נלמדרגש הוא מכלול ההרגשות, תופעות,, דפוס מורכב של שינויים יזיים ומנטליים שמגיעים בעקבות סיטואציה חשובה אישית. כמו שמחה למראה אדם אהוב או פחד למראה דינוזאור. הרגשות הם מולדים, יש רגשות ברורים שתינוקות נולדים איתם, בכל התרבויות, אך כבר בגיל מאוד צעיר (מתחת לשנה) יש כבר שינויים בהבעת הרגשות בין תרבויות
  139. 139זיהוי רגשות, התיאוריה הנוירו-תרבותיתמוכח כי אנשים מכל התרבויות מזהים בגדול 7 רגשות ספציפיים, כמו פחד, שמחה, הפתעה, גועל, עצב וכו',. זוהי התיאוריה הנוירו - תרבותית, שעל פיה המוח מפעיל עצבים ספציים שיוצרים עווית מסוימת ביחס לכל הרגשה, וזה מולד
  140. 140תרבות ורגשהתרבות לעיתים מגבילה רגש. היא יכולה לקחת שני אנשים באותה סיטואציה ולגרום לחלקם להגיב כך ולחלקם אחרת. לדוגמה, אנשי צבא יהיו יותר קשוחים כי כך מצופה מהם.
  141. 141פיזיולוגיה של הרגשהרגש הוא בעצם הפעלה של מערכת תגובת החירום של נו בגוף. הפרשת הורמונים מסוימים, מעבר למערכת העצבים הסימפטתית ועוד. אין הבדל בדברים האלה בין תרבויות שונות, זוהי תכונה מולדת. בנוסף, גם כאשר החברה והתרבות לא נותנת מקום לרגש מסוים בסיטואציה מסוימת, פעילות המוח עדיין תישאר דומה. ההבדל המשמעותי בהקשר זה הוא בין נשים לגברים
  142. 142תיאוריית הרגש של ג'יימס ולנגהאומרת שבאופן מט הפוך מהאינטואיציה - הרגש אינו קודם לתגובה אלא להיפך. התגובה הגופנית מובילה לרגש . לדוגמה, אני זורק את העט של בחזוקה על השולחן ואומר זהו לא "גילוי" של הרגש אלא ממש חוויה שלו בשל המעשה הפיזי, "אני מרגיש צער משום שאני בוכה" ולא "אני בוכה משום שאני מרגיש צער"
  143. 143תיאוריית הרגש של קנון ובארדעל פי קאנון ובארד חווית הרגש והמעשה הרגשי הם סוברניים, כלומר אינם תלויים זה בזה, ומושפעים שניהם מהדבר שמעורר את הרגש.
  144. 144תיאוריות קוגנטיביות של הרגשתפיסה שאומרת שאנחנו חשים עוררות רגשית ואז מנסים להבין מה אנחנו מרגישים. אנחנו מרגישים זיעה ורעד ומנסים להבין האם אנחנו לחוצים ולמה. הבעיה עם תיאוריות כאלה שאין באמת "עוררות רגשית נייטרלית" אלא כן יש כמה סוגים של עוררויות, אבל עקרונית היא תיאוריה חזקה וברורה.
  145. 145אפקט החשיפה בלבדהוכח שאנשים מרגישים רגש כלפי משהו גם בצורה בלתי מודעת (נגיד במחקר על חביבות של דברים שהוצגו לחלקיק שנייה לעומת כאלה שלא הוצגו), הדבר הזה בעצם מוכיח שהרגש הוא ודאי משהו פיזיולוגי בפני עצמו ולא רק קוגנטיבי, שהרי במקרה הזה לא היה תהליך של מחשבה על הרגש בכלל.
  146. 146מהי אישיותדפוסי התנהגות אופייניים המשפיעים על התנהגותו של אדם במצבים שונים
  147. 147למה מחקר האישיות חשוב למטרות הפסיכולוגיה (2)1. להבין את ההתנהגות על ידי הבנת האישיות
    2. לנבא התנהגות על בסיס הבנת האישיות
  148. 148תיאוריות טיפוסים ותיאוריות תכונותשתי שיטות לתאר אישיות: התפיסה הראשונה המוקדמת יותר היא תיאוריית טיפוסים, שמחלקת את האנשים לסוגים שונים וכל אחד נכנס לתוך תבנית, נגיד פעם חילקו את זה בצור מיתית על פי נוזלים בגוף לאנשים מלנכולים או רגזנים וכד'. אחרי זה חילקו אנשים לטיפוסים על פי מבנה הגוף שלהם.
    תיאוריות של תכונות הן מודרניות יותר ובמרכזן יש תכונות בסיסיות שהאדם "נמדד" בהן כמה הוא "כזה". התכונות מצליחות להיות משתנה מסביר למכלול של התנהגויות שלכאורה אין קשר ביניהן. תיאוריות התכונות הן סטטיות, הן לא מסבירות מיהו הבנאדם ולמה האישיות שלו נראית ככה אלא רק מנתחות אותו בהווה
  149. 149תיאורית האישיות של אלפורטיש שלושה סוגי תכונות:
    1. תכןונות ציר - מרכז החיים
    2. תכונות מרכזיות - חשובות
    3. תכונות משניות - פחות חשובות
  150. 150צמצום תכונותיש המון המון תכונות במילון ובשפות, החוקרים מנסים לצמצם את כל שמות התואר לרשיצת תכונות או סקאלות של תכונות (כמו מוחצן-מופנם) שציון בכולן ייתן הגדרה של אישיות.
  151. 151מודל חמשת הגורמים (חמשת הגדולים)מודל של 5 תכונות סקאלה שמהווים את מכלול האישיות:
    1. נוירטיות - רוגע ויציבות
    2.נועם הליכות - האם זה בנאדם נעים
    3. מוחצנות - האם הוא חברותי, קל לקהל וכו
    4. מצפוניות - האם מחזיק בערכים בסיסיים שמניעים אותו או שהוא רשלן
    5. פתיחות להתנסויות - האם הוא יצירתי ומתנסה.
    תיאוריה זו מנסה לקבל חיזוקים ממחקר מדעי המוח שקושר בין תגובות במוח לסוגי תכונות והן תיאוריות אבולוציוניות שמנסות להסביר את
  152. 152תורשה אישיותיתברור ממחקרים שגנטיקה מהווה חלק מהאישיות (לדוגמה בשהוואה בין תאומים זהים ולא זהים).
  153. 153פרדוקס העקיבותפרדוקס מטומטם שלפיו אנשים שנותנים להם תכונה מסוימת אמורים להנתהג בצור מסוימת אבל בפועל הן לא מתנהגים כך. ההסבר לזה הוא שלא מצליחים לבודד בדיוק את התכונה ביחד עם האירוע שיפעיל אותה. לדוגמה מישהו מאופיין כביישן, אבל פתאום הוא מאוד פתוח בסיטואציות מסוימות. לכאורה תמוה. תשובה אפשרית - בחתך חברתי ללא בנות הוא תמיד ירגיש בנוח
  154. 154מהי ביישנותהגדרה מעולה לביישנות: תחושת אי־
    נוחות ועכבוֹת במצבים חברתיים, אשר
    עלולה להפריע למימוש מטרותיו האישיות
    או המקצועיות של האדם.
  155. 155שלושת הדחפים של האנרגיה הנפשית על פי פרוידארוס - הדחף התשוקתי או המיני הרחב.
    טנטוס - אינסטינקט המוות
    שימור עצמי- אינסטינקט החיים
  156. 156תסביך אדיפוסתיאוריה של פרויד ילד רואה באביו מתחרה מיני על תשומת לב אמו. כל ילד אמור להתגבר באופן טבעי על התסביך בגיל 4-5 - על ידי הזדהות עם הכוח של אביו. כרגיל אצל פרויד, תיאורייה לא מבוססת ולא מתייחסת לבנות אבל מרתקת
  157. 157ההתפתחות הפסיכוסקסואלית-פרוידעל פי פרויד האדם בעל דחפים של הארוס, שהוא הדחף המיני הנרחב כבר מלידה, בהתחלה זה עניין אורלי, סביב הפה, במאכל ובשמחק עם צעצועים, בהמשך זה מתפתח לאיזורים נוספים עד שזה מגיע למיניות בשלה באיברי המין יחד עם שותף למיניות בריאה. "קיבעון" באחד מין השלבים המוקדמים ייצר חוסר יציבות אצל המבוגר שקשור למקום שבו נעצר, לדוגמה אם נעצר בשלב הגמילה מפי הטבעת הוא יהיה עקשן או אוהב סדר קיצוני
  158. 158דטרמיניזם נפשיכלל התהליכים הנפשיים קשורים בקשר של סיבה ותוצאה לאירועים אחרים. תפיסה פרוידיאנית
  159. 159פרויד - הלא מודעפרויד הביא את תפיסתו שרוב מה שמשפיע על הנפש אינו בחלק שאנחנו רואים או יכולים לדעת אלא בחלק הלא מודע שלנו. כמו קרחון שרואים רק את קצהו מעל פני המים.. דוגמה להשפעת הלא מודע היא פליטה פרוידיאנית, שאומרים בטעות מילה שלא התכוונו, אבל כי זה מה שקצת אנחנו מרגישים בתת מודע
  160. 160מבנה האישיות - פרוידהסתמי - רוצה עונג וללא השלכות
    האני העליון - חושב על החיים ועל ערכים ומה נכון, מייצג את הנורמות החברתיות
    האני - מווסת ביניהם ומנסה להתנהג כמו האני העליון בלי לדחוק יותר מידי את הסתמי
  161. 161מנגנוני ההגנה של האניכדי לא להיכנע כל הזמן לדחפים הסתמי לאני יש מנגנונים שעוזרים לו. כמו הדחקה, התקה, פנטזיה, הזדהות, בידוד,
  162. 162רשימת מנגנוני ההגנה של האניאתה בבידוד (חלוקה ליחידות) וזה לא תירוץ (רציונליזציה) להשליך (האשמת אחרים) את הפנטזיה (חלופה למימוש דחפים) שלך עלי. במקום זה תבין שזה בגלל שאתה לבד (התקה), תהפוך את הלימון ללימונדה (היפוך תגובה), ותתחיל להבין איך כל חולי הקורונה מרגישים (הזדהות). העיקר שלא תתנהג לי פה כמו ילד (תסוגה) אלא תבוא תאכל איזה המבורגר (עידון, החלפת תגובה מינית בא-מינית מקובלת)
  163. 163בעיות עם התיאוריות של פרויד1. לא מעוגנות בהגדרות אופרצינוילות.
    2. לא מעניינות, הן היסטרויה ולא ניבוי
    3. תיאוריה על ילדים ללא תצפיות על ילדים
    4. ממזערת חוויות טראומטיות
    5. מוטת לצד זכרי וללא התייחסות לבנות
  164. 164עיקר החידוש של אדלר על פרוידתופס את הארוס כפחות משמעותי ומייחס משמעות לרגשי נחיתות, כל הזמן אנשים מנסים להתגבר על רגשי נחיתות
  165. 165עיקר החידוש של קרן הרוניי על פרוידלגברים יש קנאת רחם - על זה שהם היו תלויים באמא כיד להיוולד שגורמת להם לזלזל בנשים
  166. 166עיקר החידוש של קרל יונג על פרוידמרחיב את תפיסת הלא מודע ואומר שיש "לא מדוע קולקטיבי", שהוא מולד ויגרום לכולם במדיה שווה לחוות. חויות מסוימות ולהבין בתת מודע דברים מסוימים. בנוסף, הוא טען שלאדם יש עוד שני אינסטינקטים מרכזיים, האחד הוא הצורך ליצור והשני להיות אדם לכיד.
  167. 167הערכה חיובית בלתי מותניתרוג'רס הסביר שילדים חייבים לחוש הערכה חיובית לא מותנית מההורים כדי לגדול באופן נורמלי
  168. 168עצמי אמיתי" על פי קרן הורניי"לאדם יש עצמי אמיתי שאמור להתפתח לאנשהו. כדי שזה יקרה חיייבים תנאי סביבה טובים כמו הערכה ואהבה הורית וכד'
  169. 169ייחודן של תיאוריות הומניסטיות של האישיות (3)הוליסטיות - מסבירות הרבה פעולות של האדם באמצעות תפיסה מרכזית אחת
    נטייתיות - האדם נולד עם מטרה כלשהי, הסביבה משמעותית אבל היא רק מחסום לנטייה העצמית הבסיסית
    פנומנלוגיות - מדגישות את נק' המבט של הפרט ולא של המטפל/הצופה
  170. 170הבעיות עם תיאוריות הומניסטיות של האישיותכמו אצל פרויד, גם התיאוריות ההומניסטיות קשות מאוד לבחינה, מהו מימוש עצמי? לא ברור. וגם זה אופטימי מידי לחשוב שתנאים סביבתיים לא כל כך משפיעים.
  171. 171פסיכוביוגרפיהיכולת ליצור סיפור חיים של אדם על בסיס תיאוריות פסיכולוגיות באופן לכיד.
  172. 172עצמי אידיאליהגדרה של רוג'רס, שמסבירה שלכל אחד יש העצמי - המצוי ואת העצמי האידיאלי - הרצוי
  173. 173מהי אישיות על פי תפיסה ביהביוריסטיתהאישיות היא מכלול הלמידות של האדם שגורמות לו להתנהג באופן שבו הוא מתנהג
  174. 174למידה של הפחתת מתח ושל חיקוי חברתי (אישיות/ביהביוריזם)בתפיסה ביהביוריסטית האדם לומד איזה פעולות עזרו לו להפחית מתח ולכן הוא חוזר עליהן והופך אותן להרגל. שיטה אחרת היא למידה מצפייה, שרואים איזה דברים מקבלים עליהם בונוס ואיזה לא
  175. 175תיאוריית האישיות הקוגנטיבית של מישלמישל הביא 5 קטגוריות שמסבירות התנהגות על בסיס אישיותי:
    1. קידודים - הדרך שבה אנחנו מנתחים מידע
    2. ציפיות ואמונות - הערכים שלנו, מה שאנחנו חושבים שנכון
    3.רגשות
    4.מטרות וערכים - מה אנחנו רוצים לעשות בחיים
    5.יכולות - למה אנחנו מסוגלים.
    כל אלה ביחד עוזרים לנו להבין מדוע בסיטואציה מסוימת מתנהגים כך ובאחרת מתנהגים אחרת, ובעצם מתגבר על פרדוקס העקיבות מכיוון אחר.
  176. 176תיאוריית הלמידה החברתית הקוגנטיבית של בנדורה ודטרמניזם הדדיעל פי בנדורה בני אדם בני אדם בעיקר לומדים התנהגות בצורה חברתית, למשל על ידיד דטרמיניזם הדדי, שבו אני משפיע על הסביבה מצעמי ומושפע ממנה כמו שהיא מייצגת
  177. 177יעילות עצמית (למידה חברתית של בנדורה)יעילות עצמית היא הנקודה שבה במצב מסוים אדם מרגיש שהוא מתפקד כראוי. אנחנו תמיד מנסים להגיע לנקודות יעילות עצמית. איך מחליטים שאנחנו שם? אם כבר עשינו את זה אז יש לנו נסיון בזה. אם לא:
    1. נסיון עקיף - צפייה באחרים
    2. שכנוע - אחרים מסבירים לנו שאנחנו יעילים שם
    3. ניטור העוררות הרגשית - מה אנחנו מרגישים כשאנחנו חושבים על המטלה
  178. 178בעיות עם תיאוריות חברתיות וקוגנטיביות של האישיותהבעיה המרכזית היא שהן לא מחזיקות מהרגש וכל מי שחוקר בשיטות אחרות אומר "מה נסגר אתכם הרגש הוא המשפיע החזק ביותר על ההתנהגות". עוד בעיה עם תיאוריה קוגנטיבית היא שהיא לא מספרת על העבר ועל איך נוצרו תפיסות אלא רק מסבירה אותן בהווה
  179. 179MMPI מבחן האישיות הרב שלבי של מינסוטה 2 -מה סוג המבחן ומהו המבחןשאלון אישיות שבו כל היגד או כל קבוצת תשובות עלהיגדים מבדילה בבירור בין קבוצות שונות של אנשים,, לדוגמה נורמטיביים מול סכיזופרניים. מבחן אישיות אובייקטיבי
  180. 180NEO-PI ומבחן חמשת הגדולים - מהו סוג המבחן ומה המבחןשני מבחנים של היגדים שבסופם אמורים לקבל ציון על חמש התכונות המרכזיות. ההבדל ביניהם הוא בעיקר בהחלפה של התכונה "מוחצנות" ב"אנרגיה" במבחן חמשת הגדולים. מבחן אובייקטיבי
  181. 181מבחן רורשך - מה סוג המבחן ומהו המבחןמבחן השלכה שבו יש כתמי דיו סימטריים על דף והאדם עונה על השאלה "למה זה דומה". הממצאים נבדקים בקפדנות על בסיס שלושה עקרונות מרכזיים: המיקום שאליו הוא התייחס, תוכן התגובה, מה הוא אמר וה"מגדירים" העקרונות בציור שהוא התייחס אליהם, האם זה הצבע, הצורה, ההצללה וכו'. למבחן רורשך יש שיטת נקידה מקיפה ולא אמורפית. תשובות מסוימות הוכחו כמעידות על פתולוגיות מסוימות
  182. 182מבחן התפסת נושא - מהו סוג המבחן ומהו המבחןבמבחן זה מראים תמונות מעורפלות ואמורים להסביר מה הסיפור שמתוא בתמונה או מה הוביל להתרחשות המוצגת בתמונה. מבחן זה הוא מבחן השלכה. גם מבחן זה נוצרו מספר שיטות נקידה ואבחון של הנבחן על בסיס הדרך שבה סופרו הסיפורים והאופן שבו הוא מתאר את התמונות
  183. 183מהו ה"עצמי"העצמי הוא מונח שטבע רוג'רס, שמייצג את כל התפיסות שלנו, המחשבות והרגשות שלנו כלפי עצמנו. בתפיסה ההומניסטית אנו נדרשים להערכה עצמית חיובית בלתי מותנית על עצמנו. גישות קוגנטיביות חוקרות את השאלה מה משפיע על דימויי העצמי ומחקרים הראו שתרבויות שונות (קולקטיביות לעומת אינדיבידואליות) משפיעות על תפיסת העצמי
  184. 184פסיכופתולוגיההמחקר שמתמקד בשיבושים רגשיים, מחשבתיים או התנהגותיים המונעים מהאדם לממש מטרות חשובות
  185. 185פסיכולוגיה אבנורמליתהתחום שמתעסק בהפרעות, באנשים שמתנהגים לא כמו שמצופה על פי הנורמה ובטיפול בהם, החזרתם לטווח הנורמה
  186. 1867 קריטריונים להגדרת התנהגות כאבנורמלית1. אי-נוחות הצופה
    2. מצוקה אי אי יכולת. שאין תפקוד
    3.התנהגות לא מתסגלת - אי יכולת להתמודד עם כל קושי ואתגר
    4. התנהגות לא רציונלית - אדם שעושה דברים הזויים
    5. התנהגות לא צפויה - אדם שפתאום עושה דברים יוצאי דופן ואי אפשר לצפות את זה
    6. התנהגות לא מקובלת ונדירה מבחינה סטטיסטית - לדוגמה אם מישהו הולך ערום
    7. הפרת אמות מידה מוסריות - אם מישהו נגיד לא מאמין בלעבוד.
    חשוב לזכור שזה לא קריטריונים שעומדים בפי עצמן אלא יותר כללי אצבע
  187. 187בעיית האובייקטיביותכל תפיסה של אבנורמליות יסודה בנורמות חברתיות, לדוגמה פעם המציאו כל מיני דברים על שחורים שהם שונים מבחינה גזעית או פעם הגדירו יחסים הומוסקסואליים כסטייה והיום לא. בנוסף הרבה פעמים זו "נבואה המגשימה את עצמה", ההגדרה של מישהו כלא שפוי גורמת לנו להסביר את מעשיו כלא שפויים וכך הוכח בניסוי שבו הכניסו אנשים בריאים לגמרי לבית חולים לחולי נפש
  188. 188אבחון פסיכולוגיכדי שיהיה אפשר לטפל באבנורמליות של הפתולוגיה הנפשית יש צורך באבחון, שהוא הכנסה של ההתנהגות הלא מקובלת לתוך תבנית ברורה, שבה שלושה מאפיינים:
    1. קיצור ושפה מוסכמת
    2.הסבר לאבחון
    3. תכנית טיפול
  189. 189ה-DSMהמדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות הנפש. נוצר ב1952 ומשם עבר מספר גרסאות (5 נראה לי). אמור לתכלל את כלל הבעיות ולתת סימפטומים ברורים לכל דבר ודרכים לקבוע פתולוגיה לכל מקרה
  190. 190תחלואה כפולהכאשר מנתחים סטטיסטית מקרי אבנורמליות נפשית, כמו באמצעות ה-DSM, אפשר להגיע למסקנות על קשר מתאמי בין שתי הפרעות שונות
  191. 191אטיולוגיהההסבר לבעיות רפואיות או נפשיות. אטיולוגיה ביולגוית של מחלות נפש תהיה על בסיס גנטיקה או פגיעת ברקמות במוח ואטיולוגיה פסיכולוגית תהיה על בסיס הגישה הפסיכולוגית המתאימה: פסיכודינאמית - בגלל חוסר התגברות על משברים בילדות וכד., ביהביוריסטית - למידה של התנהגויות לא נורמליות, קוגנטיביות - לקות בתפיסת האדם את הסביבה וכד'
  192. 192הפרעת חרדה כללית לעומת הפרעת פניקה.אבחון: כאשר אדר חרד או מוטרד למשך למעלה משישה חודשים בלי סכנה נראית לעין, לרוב בשל סיבות כמו "דאגת פרנסה" וכד'. ב"חרד" הכוונה לדברים פיזיולוגיים ניתנים לאבחון כמו מתח, עייפות ועוד. שונה ממנה הפרעת פניקה שמאופיינת פשוט בהתקפי חרדה קצרים ולא מוסברים
  193. 193אגורפוביהפחד ממקומות ציבוריים/פתוחים, לעיתים קרובות מגיע עם תחלואה כפולה של הפרעת פניקה
  194. 194ההבדל בין פחד לפוביה, שני סוגי פוביהפחד זה שמשהו מפחיד אותנו וזה מובן, פוביה זה שמשהו מפחיד אותנו וזה לא מובן, לא רציונלי או לא מידתי. פחד מעכבישים יגרום לנוע לנוע באי-נוחות, ארכנופוביה תגרום לנו לשנות את סדרי היומיום ותשבש לנו את החיים. ישנם שני סוגים של פוביות: חברתית, הפחד מלהיראת וספציפית, הפחד מרשימת דברים כמו בעלי חיים מסוימים, מקומות סגורים ועוד
  195. 195הפרעת טורדנות כפייתית - OCDהפרעה שגורמת לנו להיות כפייתיים ביחס למשהו, לחשוב מחשבות טורדניות בצורה כפייתית ביחס למשהו, לרוב נקיון. להתעסק בנקיון הידיים עד שהן נפצעות מרוב שפשוף. דוגמה למצב כזה בלי הפרעה זה מחשבה טורדנית שפתאום קופצת "האם נעלתי את הדלת?". את ההפרעה הטורדנית כפייתית מאפיינות פעולות כפייתות, כמו רחיצת ידיים ללא הפסקה.
  196. 196הפרעת עקה פוסט טראומטית (פוסט טראומה/PTSD)הפרעה שבה אירוע טראומטי שבו המאובחן היה הקרבן הוא צפה בו, גורם לו לחזור ולחשוב את האירוע כל הזמן בצורה המפריעה לתפקוד. לרוב אל הפוסט טראומה תתווסף הפרעת דיכאון והפרעות נוספות ב"תחלואה כפולה"
  197. 197תפיסות ביולוגיות להפרעות חרדהבגלל שיש פוביות חוצות תרבויות כמו פחד מעכבישים, תפיסה אבולוציונית אומרת שזה פעם עזר לנו הפחד הזה וכאן יש משהו שהשתבש. עוד עיקרון משמעותי הוא היחס לנט"מים ולהורמונים. לדוגמה גאבא הוא נט"מ מרגיע חשוב ולכן תפיסה ביולוגית הולכת לחפש חוסר בגאבא כדי להסביר הפרעות חרדה ותיתן תרופה של החזרת האיזון הנט"מי לשיפור המצב.
  198. 198השלכת תפיסות פסיכודינאמיות או ביהביורסיטיות או קגנטיביות להפרעות חרדהלפי תפיסה פסיכודינאמית קונפליקטים בילדות יגרמו לפוביות קשורות בהמשך. לדוגמה קונפליקט עם הבית יכול לגרום לפוביה מגשרים (חרטאאאא). התקפי פניקה הם התפרצות של הלא מודע אל המציאות וכד'. לפי התנהגותית זה פחד נלמד מהתניה וכד'. לפי קוגנטיבית זה קשור לתפיסות שלנו על הסיטואציות ועל תפקודנו בהם וקשור גם למיקוד הקשב. הוכח שבעלי הפרעה ממקדים קשב וזיכרון בדברים השליליים (OCD יתמקדו תמיד בלכלוך וכד')
  199. 199הפרעת דיכאון קשה"ההצטננות של ההפרעות הנפשיות" - מאופיינת בין היתר ובעצימות משתנה: במרה שחורה, הפרעות בשינה, הפרעות באכילה, בתפקוד המיני, בפעילות המוטורית, באשמה, בחוסר ריכוז ולעיתים בהתאבדות או במחשבות רבות על מוות. מוגדרת הבעיה הרפואית המשפיעה ביותר בארה"ב לאחר מחלות לב בקשב ובהפרעה לתפקוד החברה כולה שהיא גורמת.
  200. 200הפרעה דו קוטביתאדם שנתקף ב"אפיזודה מאנית", שבה הוא חש אושר וביטחון לא רציונליים, הוא עושה דברים הזויים מתוך תפיסה שמחשבה עמוקה ויודעת כל עומדת מאחוריהם. לאחר מכן הוא חוזר למצב הרגיל ולרוב יורד למצב רוח נדכה עוד יותר, גם ששל ההפרעה הביולוגית וגם בשל המצב הקשה שהוא לרוב יוצר בזמן האפיזודה המאנית

Informações

Descrição
כאן אני אכניס את כל המושגים הפסיכולוגיים שאני מעריך כחשובים מהקורס מבוא לפסיכולוגיה
Criado por
משה שדה
Visualizações
435
Avaliação

Fale Conosco

Sobre o que é sua mensagem?

O que você acha do novo visual?

Você gostou?